היי, אני אורית, מעצבת תכשיטים,

אבל שניה לפני שנגיע אליהם - תרשו לי לספר קצת איך הכל קרה :)

במשך שנים עבדתי מתוך אובססיה לפרטים הכי קטנים – כל תכשיט היה חייב להיות מושלם, בגוון מדויק, כל קו ישר על המילימטר. ישבתי שעות, בדקתי, מדדתי, ופסלתי המון דגמים כי כל פעם משהו לא נראה לי מדוייק מספיק.

העבודה הזו שחקה אותי - הגעתי למצב שבו פשוט הפסקתי ליצור, כי כל ניסיון ליצור משהו חדש הרגיש כמו מבחן עוד שאני לא מצליחה לעבור. האובססיה מתבטאת בעוד תחומים בחיים שלי, אבל עם התכשיטים היא הגיעה לקצה - ושם שילמתי את המחירים הכי כבדים.

אחרי כמה שנים של הפסקה, חזרתי לסטודיו
אבל הפעם החלטתי לנסות משהו אחר:

💎לעבוד עם אבנים לא מלוטשות 💎

באבנים האלו פשוט אי אפשר לשלוט - הצורה שלהן לא מושלמת והגוונים לא אחידים. דרך העבודה איתן אני מנסה להתרגל לתהליך של עיצוב - שאין לי בו שליטה מוחלטת.

יש ימים שאני עדיין נלחמת עם הפרפקציוניזם, אבל דרך העבודה אני מתאמנת בלשחרר, לשחק עם האבנים בלי לתכנן מראש - ויוצרת תכשיטים בסדרות קטנות, ואפילו פריטים יחידים.

אני מקווה שתוכלו למצוא בתכשיטים תזכורת שגם אם אנחנו רוצות להחזיק הכל, להספיק הכל, ושהכל יתקתק בול כמו שתכננו...
לפעמים דברים מסתדרים לא רע כשפשוט נותנים להם לקרות :)